אז איך זה עובד?

בדיוק כמו בתהליך טבעי של רכישת שפה, הילד שומע את השפה שוב ושוב, לאורך כל היום. הוא מתחיל לזהות צלילים חוזרים כמילים, המקבלות משמעות עם חשיפתן בהקשר ובסיטואציות מגוונות. לאחר תהליך הפנמה עמוק, הוא יוכל להשתמש בהן בעצמו – בזמן הנכון ובהקשר הנכון, בטבעיות ובאותנטיות.

אולם רגע לפני שהמילים מגיעות, קודמת להן היכולת לתקשר – דרך מבט, הבעה, תנועה. שפה מתחילה בקשר. והמקום הרגשי שבו הילד מרגיש בטוח, מובן ורצוי – הוא הקרקע לרכישת שפה אמיתית. החשיפה לשפה היא אקלקטית ומגוונת — מהאזנה לשיחות בין מבוגרים, דרך דיבור מופנה לילדים, ועד שיח בין ילדים עצמם.

​

ילדים מבינים במהירות את הקודים החברתיים של הסביבה שבה הם נמצאים. כאשר הם שומעים שסביבם מדברים באנגלית, הם מפנימים שזו שפת התקשורת הרלוונטית – ומתאימים את עצמם באופן טבעי. כך, מתוך רצון להשתלב ולהיות חלק, הם רוכשים את השפה דרך השתתפות והקשר חברתי.

אל תקלו ראש – העבודה שהילדים עושים בגיל הזה כדי לפענח את קוד השפה, מורכבת שבעתיים מזו של בלשנים מקצועיים.

​

הם לא זוכרים, משננים או מתרגמים מילה.

הם מפענחים מבנים, מפרקים ומרכיבים, מבינים תפקיד של מילה במשפט, את ההטיות שלה, ואת ההקשרים השונים שבהם היא מופיעה. הם בונים סביבה עולם של חוויות, זכרונות והקשרים. זו עבודה שדורשת זמן ומשאבים קוגניטיביים מורכבים – אבל בגיל הרך, היא מתרחשת בטבעיות.

למה? כי זה בדיוק השלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא.

כדי שתהליך כזה יתרחש באופן מיטבי, הילד צריך פניות רגשית, ביטחון והנאה שהוא מקבל דרך משחק ושגרה. אנחנו לא עוצרים את הילד כדי ללמד אותו שפה – אנחנו נותנים לו לפעול, לשחק, להרגיש שייך.

ובזמן שהוא חי את יומו, בתוך מרחב אנגלית חיה – הוא רוכש את השפה באופן טבעי, עמוק ומשמעותי.